איך להוריד את חשבון ה-AWS: מדריך מעשי

איפה מסתתר הבזבוז בחשבון ה-AWS, באיזה סדר כדאי לטפל בו, מתי Savings Plans, Reserved Instances ו-Spot משתלמים, ואיך מורידים עלויות ענן בלי לפגוע ביציבות המערכת.

DevOps 7 דקותנכתב על ידי שמואל דרחי

בקצרה: רוב החיסכון בחשבון AWS מגיע מארבעה מקומות: משאבים שנשכחו ועדיין עולים כסף, שרתים גדולים מהצורך (rightsizing), סביבות פיתוח שרצות 24/7, ותמחור On-Demand לעומסים קבועים שאפשר לכסות ב-Savings Plans. הסדר חשוב: קודם מקבלים תמונה ברורה של ההוצאות, אחר כך מנקים ומקטינים, ורק בסוף מתחייבים להנחות לטווח ארוך. כמה אפשר לחסוך תלוי בחשבון עצמו, ולכן כל תהליך כזה מתחיל בסקירת עלויות.

למה חשבון ה-AWS ממשיך לגדול?

חשבון AWS בדרך כלל לא קופץ בבת אחת. הוא גדל לאט, החלטה אחרי החלטה:

  • שרת שהוקם "זמנית" לבדיקה ונשאר.
  • מכונה שנבחרה גדולה "ליתר ביטחון", ואף אחד לא חזר לבדוק אותה.
  • סביבת staging שרצה גם בלילות ובסופי שבוע.
  • לוגים ו-snapshots שנשמרים לנצח, כי אף אחד לא הגדיר מדיניות מחיקה.
  • תעבורת נתונים ו-NAT Gateway, שקשה לראות עד שמסתכלים בפירוט.

ב-AWS משלמים על מה שהוקצה, לא על מה שבשימוש. מכונה שהמעבד שלה כמעט לא עובד עולה בדיוק כמו מכונה עמוסה.

מאיפה מתחילים?

מהנראות. אי אפשר לחסוך במה שלא רואים:

  1. Cost Explorer - פתחו את הפירוק לפי שירות ולפי חודש, ומצאו את חמשת השירותים היקרים ביותר. לרוב שם נמצא רוב הכסף.
  2. תיוג (tags) - תייגו משאבים לפי סביבה (prod, staging, dev) ולפי פרויקט, והפעילו אותם כ-cost allocation tags. ככה רואים כמה עולה כל דבר.
  3. AWS Budgets ו-Cost Anomaly Detection - הגדירו תקציב חודשי עם התראה, והפעילו זיהוי חריגות. עדיף לגלות שירות שהשתולל אחרי יום, ולא בסוף החודש.

מה לבדוק בחשבון?

תחוםמה לבדוקמה עושיםמאמץ וסיכון
משאבים נשכחיםEBS volumes לא מחוברים, snapshots ישנים, Elastic IP לא בשימוש, Load Balancers בלי תעבורהמוחקים אחרי בדיקה וגיבוינמוך
Rightsizingמכונות EC2 ו-RDS עם ניצולת נמוכה לאורך זמןמקטינים את סוג המכונה, בודקים מכונות Gravitonבינוני
סביבות לא-ייצורdev ו-staging שרצות 24/7מכבים אוטומטית בלילות ובסופי שבוענמוך
אחסוןS3 בלי lifecycle, דיסקים מסוג gp2מגדירים lifecycle או Intelligent-Tiering, עוברים ל-gp3נמוך
לוגיםCloudWatch Logs בלי תקופת שמירהמגדירים retention לפי הצורךנמוך
תעבורהNAT Gateway ותעבורה בין אזוריםVPC Endpoints ל-S3, צמצום תעבורה בין AZs ו-regionsבינוני
תמחורעומסים קבועים ב-On-DemandSavings Plans או Reserved Instancesנמוך, אבל מחייב התחייבות

איך עושים rightsizing בלי לשבור משהו?

Rightsizing פירושו להתאים את גודל המשאב לשימוש האמיתי. הכלל: מחליטים לפי נתונים, לא לפי תחושה.

  • הסתכלו על תקופה ארוכה. כמה שבועות של נתוני מעבד, זיכרון ורשת, כולל ימי שיא.
  • השתמשו ב-Compute Optimizer. הכלי של AWS ממליץ על גדלים לפי השימוש בפועל. שימו לב שכדי למדוד זיכרון צריך להתקין את ה-CloudWatch Agent.
  • שנו בהדרגה. מקטינים מדרגה אחת, מנטרים, וממשיכים.
  • בדקו Graviton. מכונות מבוססות ARM נותנות לרוב יחס מחיר-ביצועים טוב יותר, אם האפליקציה שלכם תומכת בהן.

Savings Plans, Reserved Instances או Spot?

שלושתם דרכים לשלם פחות על אותו משאב, ולכל אחד מקום אחר:

  • Savings Plans - מתחייבים לסכום שימוש קבוע לשעה, לשנה או לשלוש שנים, ומקבלים הנחה לעומת On-Demand. Compute Savings Plans גמישים: ההנחה חלה גם אם מחליפים סוג מכונה או אזור, וגם על Fargate ו-Lambda.
  • Reserved Instances - התחייבות דומה, אבל על משאב ספציפי יותר. נפוצות בעיקר במסדי נתונים מנוהלים כמו RDS.
  • Spot - קיבולת פנויה של AWS בהנחה גדולה, ש-AWS יכולה לקחת בחזרה בהתראה קצרה. מתאים לעבודות שאפשר לעצור ולהמשיך: עיבוד ברקע, CI/CD ו-batch. לא מתאים לשרת היחיד שמחזיק את האתר.

כלל חשוב: מתחייבים רק אחרי ה-rightsizing. אחרת אתם נועלים לשנה או לשלוש שנים בזבוז שעוד לא ניקיתם. ומתחייבים על הבסיס הקבוע של השימוש, לא על השיא.

אילו שינויי ארכיטקטורה חוסכים?

אחרי הניקיון הבסיסי, החיסכון הבא מגיע לרוב משינויים במבנה:

  • שירותים מנוהלים במקום שרתים - Lambda או Fargate לעומסים לא קבועים, במקום מכונה שרצה כל הזמן.
  • Auto Scaling - מוסיפים שרתים בשיא ומורידים כשהעומס יורד, במקום להחזיק קיבולת של שיא כל השנה.
  • CDN - CloudFront מוריד עומס מהשרתים, ולעיתים גם את עלות התעבורה.
  • סביבות בדיקה זמניות - סביבה שעולה לכל שינוי ונמחקת בסיומו, במקום סביבה קבועה.

שינויים כאלה דורשים יותר עבודה, ולכן בוחרים אותם לפי החשבון שלכם: איפה הכסף באמת הולך.

כמה אפשר לחסוך?

אין מספר אחד. חשבון שאף אחד לא נגע בו כמה שנים נראה אחרת לגמרי מחשבון שכבר עבר אופטימיזציה. לכן אנחנו לא מבטיחים אחוזים מראש: מתחילים בסקירת עלויות, מראים לכם איפה הבזבוז ומה כדאי לטפל בו קודם, ואתם מחליטים מה לבצע.

אם אתם עוד לפני המעבר לענן, כדאי לקרוא את הצ'קליסט למעבר לענן - הרבה מהבזבוז נמנע כבר בשלב התכנון.

שאלות נפוצות

אפשר לעשות את זה לבד? את הצעדים הראשונים - תקציב, התראות, תיוג ומחיקת משאבים נשכחים - בהחלט. שינויי ארכיטקטורה והתחייבויות לשלוש שנים כדאי לעשות עם מי שכבר עשה את זה, כי טעות שם עולה כסף לאורך זמן.

הורדת עלויות תפגע בביצועים? לא אם עושים אותה לפי נתונים. Rightsizing נכון מבוסס על שימוש אמיתי, נעשה בהדרגה ומלווה בניטור. המטרה היא לשלם על מה שצריך, לא לחנוק את המערכת.

כמה עולה לקבל עזרה בזה? סקירת עלויות ואופטימיזציה נעשות אצלנו במסגרת פרויקט DevOps וענן, שעולה 7,500 - 34,000 ₪ לפני מע"מ ונמשך 3-6 שבועות לפי ההיקף, או במסגרת ליווי שוטף לפי שעה. כל הטווחים במחירון.

רוצים לדעת לאן הולך הכסף שלכם ב-AWS?

בשיחת היכרות חינם נבין איך החשבון שלכם בנוי ונגיד מה כדאי לבדוק קודם. עונים תוך 24 שעות, ועובדים עם AWS, Google Cloud ו-Azure. אם אין לכם מי שיחזיק את התשתית לאורך זמן, קראו גם על DevOps as a Service. אפשר לקרוא עוד על DevOps ופתרונות ענן, או להשאיר פרטים לשיחת היכרות.

תגיות:AWSDevOpsענןעלויות
שמואל דרחי

מייסד DarchiLabs ומפתח Full Stack עם 10+ שנות ניסיון בפיתוח מערכות, ענן ו-DevOps.

רוצים שנעשה את זה בשבילכם?

ספרו לנו מה אתם צריכים ונחזור אליכם תוך 24 שעות עם הצעה ברורה. פגישת היכרות ראשונה חינם.